#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה ק""ו למד ר' יוסי דרביעי בקודש פסול?<br>ומאיזה מקרא למד שלישי בקודש?<br>ול""ל ילפותא מקרא לשלישי ולא סגי בק""ו? (ב""פ ברש""י)."	"ממחוסר כיפורים המותר בתרומה ופוסל בקודש, כ""ש שלישי המותר בתרומה שיפסול בקודש.<br>ושלישי מה""ת דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא, ובכלל זה נגע בשלישי, ואמר קרא לא יאכל.<br>ואיצטריך קרא לשלישי דלא נימא דיו על הק""ו, וע""י דאיכא קרא לשלישי הוי מיפרך ק""ו דלא אמרינן דיו.<br>ולמ""ד דבכל עניין אמרינן דיו איכא נפק""מ דהק""ו אינו אלא מעלה דרבנן, וקרא דשלישי לאסור מה""ת."	חגיגה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יד שנטמאה מטמאת יד אחרת לקודש ולתרומה?<br>והאם הוא רק בחיבורים? ומ""ט? ומה הראייה שהובאה בזה?"	"מטמאה לקודש ולא לתרומה.<br>רב שיזבי סבר דהוא רק בחיבורים. ומגזירה שמא יגע ביד הטמאה בקודש.<br>אך הוכיחו לא כן מברייתא שאמרו לרבותא דאף יד נגובה מטמאת. ואי איירי בחיבורים ושמא תגע היד הטמאה בקודש אין רבותא בנגובה.<br>וע""כ דגם שלא בחיבורים, וקמ""ל דלא רק כשיש משקים הנעשים ראשון ומטמאים את היד השנייה, אלא גם בלא משקים."	חגיגה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרינן דהיד מטמאה את חברתה לקודש.<br>מה הדין ביד חבירו? ומה הדיוק מהמשנה?<br>ומה הדין אם תגע יד חבירו בידו השנייה?	"ר""ל אמר תחילה דרק ידו, וריו""ח אמר דגם יד חבירו, ואף ר""ל הדר ביה.<br>ודייקו כן מהמשנה דהדר תנן שהיד מטמאת וכו', ובע""כ איצטריך לידו של חבירו.<br>ומ""מ רק אותה היד של חבירו נטמאת, ואינה מטמאת את חברתה."	חגיגה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד המטמאת את חברתה לקודש, האם הוא רק לפסול או גם לטמא?<br>ואלו תנאים הובאו בזה לס""ד ולמסקנא? ומדוע נדחית הס""ד?"	"ריו""ח אמר לפסול ולא לטמא. ואמרו דתנאי היא.<br>לס""ד הביאו מהא דפליגי ר' יהושע ורבנן אי יד שני עושה שני או לא. ודחו די""ל דלרבנן לא עביד לא שני ולא שלישי, ולית להו כלל מעלה זו. אבל למ""ד דיש את המעלה גם תהיה טומאת שני.<br>למסקנא הביאו מהא דפליגי בה להדיא רבי ור' יוסי בר""י אם הוא רק לפסול או גם לטמא."	חגיגה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן דאוכלין אוכלין נגובים בידים מסואבות בתרומה ולא בקודש.<br>ובברייתא השיג ע""ז ר' חנניא בן אנטיגנוס דאין משמעות לנגובים בקודש, דאין קודש צריך הכשר דחיבת הקודש מכשרתו.<br>איך פירשו את הדין?<br>ומה הכוונה נגובים למסקנא זו? (ב""פ ברש""י)."	"לא איירי בתרומה וקודש גופייהו, אלא באוכל תרומה וקודש ע""י תחיבת חבירו או ע""י כוש וכרכר שהם פשוטי כלי עץ. ורוצה לאכול עמם אוכלין של חולין נגובים. ובקודש גזרו שמא יגע בקודש שבפיו, ובתרומה לא.<br>ולפי""ז נגובים היינו שעכשיו הם נגובים, שלא יטמאו המשקים שבאוכלין מהידים, ויטמאו את האוכלי תרומה.<br>והביא רש""י דיש שפירשו נגובים שלא הוכשרו, והקשה עליהם דבחולין גם אם הוכשרו אין ידים פוסלות חולין."	חגיגה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החמירו באונן ומחוסר כיפורים בקודש על תרומה ומדוע?	דכאשר יותרו לאכול בקדשים טעונים טבילה לקודש ולא לתרומה.<br>דכיון דמעיקרא הוו אסירי הצריכום רבנן טבילה.	חגיגה דף כד		
